מצודת דוד על ישעיהו מ״א

1 החרישו אלי איים. יושבי האיים החרישו לשמוע אלי כי המדבר לא ישמע ולא יאזין:

2 יחליפו כח. יחדשו כח להתאמץ בטענות אם יוכלו להשיבני:

3 יגשו אז ידברו. יגשו אלי לשמוע אמרי ואז אחרי שמעם ידברו דבריהם אם ימצאו מענה:

4 יחדו. אני והם נקרב למשפט על מה שהם אומרים שאין היכולת בידי להציל את עמי מידם:

5 מי העיר ממזרח. אברהם שהיה במזרח מי העירו ללכת משם ולמאס באלילי ארץ מולדתו:

6 צדק יקראהו לרגלו. בכל מקום מדרך כף רגלו היה קורא את הצדק לעזוב האלילים ולהאמין בה׳ וכאומר ומי העירו הלא אנכי ה׳:

7 יתן לפניו גוים. ר״ל מי הוא הנותן לפניו גוים הם כדרלעמר והמלכים אשר אתו:

8 ומלכים ירד. השליטו במלכים:

9 יתן כעפר חרבו. חרבו נתן הרוגים מרובים כעפר הארץ וקשתו הרבה חללים כקש נדף:

10 ירדפם. רדף אחריהם ועבר בשלום אם כי רדפם באורח שלא בא ברגליו מעולם ולא היה רגיל באורח ההוא:

11 מי פעל. מי הוא שפעל ועשה את זאת הלא ה׳ עשהו הקורא הדורות מראש קודם שיהיו ר״ל שיודע כל הדורות הבאים ויקרא לכל דור לעמוד בעתו:

12 אני ה׳ ראשון. ראשון לכל הדורות שעברו ואני הוא עם הדורות האחרונים אשר יהיו:

13 ראו איים. יושבי האיים ראו הנס שעשיתי לאברהם ופחדו גם השוכנים בקצות הארץ חרדו בשמעם הנס:

14 קרבו ויאתיון. קרבו ובאו לפני אברהם לשאול ממנו מתנת חנם ולא באו במלחמה כמ״ש ויאמר מלך סדום וכו׳ תן לי הנפש וכו׳ בראשית י״ד:כ״א:

15 איש את רעהו יעזורו. ועכ״ז אף שראו פלאי האל מ״מ עזרו זה לזה לעשות הפסילים:

16 לאחיו. כ״א אמר לאחיו חזק בעשיית הפסל וכפל הדבר במ״ש:

17 ויחזק חרש. חרש העצים העושה הפסל חיזק בדבריו את הצורף להיות זריז במלאכת צפוי טסי הזהב אשר יצפנו:

18 מחליק פטיש. המכה בפטיש קטן להחליק את הטסין היה מזרז את המכה על הטסין בחוזק רב בהתחלת הרדוד למען יתחיל הוא מעשהו:

19 אומר לדבק. כאשר ידבק הטסין על הפסל ישמח ויאמר הנה טוב הוא וכן יפה לו:

20 ויחזקהו. מחזק הצפוי על ידי מסמרים למען לא יתפרד מעל הפסל:

21 ואתה. אבל אתה ישראל אינך כמוהם כי עבדי אתה אשר בחרתי בך לי לעם לפי שאתה זרע אברהם אשר אהבני ופירש מעכו״ם:

22 אשר החזקתיך. עבר במקום עתיד כדרך הנבואות ור״ל אחזיק בך להוציאך מקצות הארץ:

23 ומאציליה. מגדולי הארץ קראתיך שתצא מרשותם ולא יהיה בהם כח לעצור אותך בחרתיך. מאז בחרתי בך ולא מאסתיך:

24 אל תשתע. אל תסור מעלי בחושבך אשר כבר עזבתיך כי אני ה׳ אלהיך כמאז אמצתיך. בדברים טובים ונחומים:

25 אף עזרתיך. בימים הקדמונים:

26 אף תמכתיך. בהיותך ביד האויב תמכתיך בימיני לבל יעשה בך האויב כלה:

27 בימין צדקי. ר״ל לא בגמול כי אם בצדקה:

28 הן יבושו. באמת סוף הדבר יבושו כל הכועסים בך:

29 אנשי ריבך. המריבים עמך:

30 תבקשם. אפילו אם תבקשם לא תמצא את אנשי מצותיך:

31 יהיו כאין וכו׳. כפל הדבר פעמים רבות לגודל האבדון:

32 מחזיק ימינך. אוחז ימינך לבל תפול:

33 האומר לך וכו׳. ר״ל הואיל ואני האומר לך לזה אל תירא כי אעזור לך:

34 תולעת יעקב. עדת יעקב החלושה כתולעת ואין כחה אלא בפה היא התפלה כתולעת הזו שבפיה מנסרת בארזים:

35 אני עזרתיך. מאז:

36 וגאלך. ואהיה גאלך לעתיד אני קדוש ישראל:

37 הנה שמתיך. שמתי אותך להיות מורג העשוי חריצים והוא חדש החדוד ביותר והוא בעל פיפיות רבות:

38 תזרם. אתה תפזרם והרוח תשאם למרחוק:

39 וסערה וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

40 בה׳. בתשועות ה׳:

41 תתהלל. תתפאר בעצמך במה שתלית בטחונך בקדוש ישראל:

42 העניים וכו׳. בני הגליות כשישובו לארצם דרך המדבר יבקשו מים ולא ימצאהו בצמא. בעבור הצמאון כאלו נעתק לשונם ממקומו:

43 אענם. בדבר שאלתם על המים:

44 על שפיים. במקומות הגבוהים אוליך נהרות עם כי אין דרך הנהרות למשוך שמה מעיינות. אפתח מעיינות:

45 למוצאי מים. להיות מקום מוצא מים:

46 אתן במדבר ארז וכו׳. שיתענגו בני הגליות בצלם:

47 יחדו. כולם יחדו יהיו שמה:

48 למען יראו וכו׳. זה הפלא אעשה להם למען יראו העכו״ם וישימו על לב וישכילו לדעת אשר יד ה׳ עשתה זאת הגאולה והוא ברא הפלא ההיא:

49 קרבו ריבכם. שב לדבר לעובדי הפסל ואמר להם קרבו הריב שיש לכם עם ה׳ ועם עמו:

50 הגישו עצמותיכם. תוכן הטענות ועצמות הדבר:

51 יגישו. הפסילים שאתם אומרים אלהים המה יגישו נא ויגידו לנו את אשר יקרא באחרית הימים:

52 הראשונות מה הנה. יאמרו מה היה קודם בריאת העולם:

53 הגידו. אמרו נא ונשימה לבנו לזכור אם כן היה ובזה נדע שתדעו גם אחריתן של העולם:

54 או הבאות השמיענו. השמיעו אותנו את העתידות לבוא אם ידעתם:

55 האותיות לאחור. הבאות באחרית הימים:

56 ונדעה. ואז נדעה אשר אלהים אתם ואף תוכלו לעשות למי טובה או רעה:

57 ונשתעה. ואז נספר אני והם ונראה יחדו מה לעשות בעולם ואמר בדרך לעג והתול:

58 הן אתם מאין. באמת אתם הם מדבר שאין בו ממש:

59 מאפע. ממעשה האפעה הממית להדבקים בו:

60 תועבה. איש מתועב בוחר בכם:

61 העירותי. כאומר הנה אני אגיד עתידות אשר כבר זורה מלפני להעיר את נ״נ מצפון לבוא על ירושלים להשחיתה ואח״ז יבוא כורש ממזרח ויקרא בשמי להאמין בי והוא יבוא על שרי בבל לרמסם כמו חומר וכמו היוצר הרומס בטיט וכפל הדבר במ״ש:

62 מי הגיד מראש. מי מהפסילים הגיד דבר מראש טרם בוא ובבוא הדבר נדעה שאמת דבר:

63 ומלפנים. מי הגיד דבר לפני בואה ובבא הדבר נאמר צדקו דבריו והוא כפל ענין במ״ש:

64 אף אין מגיד. אבל באמת אין בהם מגיד שום דבר אף ההוה כי פה להם ולא ידברו:

65 אף אין משמיע. דבור בעלמא והוא כפל במ״ש:

66 אף אין שומע אמריכם. אף אין בהם מי שישמע אמריכם כי אזנים להם ולא יאזינו:

67 ראשון לציון. כאומר אבל אני אגיד עתידות אשר הראשון שיבוא לציון מהגלות יבשר ויאמר הנה באה הגאולה ומיד הנה הם יבואו ולא יהיה תוחלת ממושכה ולירושלים מבשר אתן. ר״ל בהשגחה אביא מבשר כזה לבשר סמוך לה:

68 וארא. אבל בעובדי הפסל אראה שאין בהם איש יודע העתיד:

69 ומאלה. מהפסילים עצמן אין בהם מי מייעץ לעובדיו מה לעשות:

70 ואשאלם. מלת ואין עומדת במקום שתים לומר אין בהם מי אשר אשאלם שישיבו דבר כי הדבור אין בהם:

71 הן כולם. באמת הפסילים עם עובדיהם המה הבל ולא ממש וכפל הדבר במ״ש: